גיבור קשקשן או עם זלזלן?- סובלנות חברתית למול ביקורת זולה

מאמר דעה בנוגע לתגובות הציבור לראיון עם איתן- המדריך שירה במחבל.

לאחר שירה במחבל בפיגוע הדריסה בירושלים אמר איתן שבעקבות פרשת עזריה היה חשש בקרב החיילים. הם היססו לירות בשל חשש מהענישה, והדבר גרם לעיקוב ניטרולו של המחבל, ואלמלא חשש זה, אולי הפרשה היתה יכולה להסתיים בצורה פחות גרועה.

התגובות שנרשמו לו באתרי האינטרנט השונים עוררו בי חלחלה כשקראתי אותן. לכל אדם יש את הזכות להביע את דעתו, לחשוב ולהאמין כראות עיניו, אך אני חושבת שיש דרך ויש צורה להגיד כל דבר. אנשים הגיבו ב-"פחדן", "שקרן", "מקדם אג'נדות פוליטיות", "במצב כזה אין היסוסים", "מי שלא מסוגל להבחין בין יום ולילה שלא יקבל נשק", "המדריך מבלבל בשכל", "קשקוש, ירה גם במחבל וגם את משנתו הפוליטית", "איתן קשקשן", מה? הוא גם פסיכולוג?", "איזה ניצול ציני של המצב", "מניפולטור שקרן", וכמו כן יש עוד דוגמאות רבות ונשנות..

בואו לא נשכח- המדריך הזה ירה במחבל, שלף את נשקו, וכנראה הציל לא מעט חיילים בפיגוע הזה. זה מאוד קל לשפוט מהכיסא בעבודה, או מהכורסא בבית. אי אפשר לשפוט אותו על על כך שהיסס, ועל סיבת ההיסוס אותה הוא נתן. קשה לשפוט אדם שנמצא במצב לחץ, בייחוד כשהוא בעצמו נפגע מהמשאית. כנראה שהדקות הספורות שנדרשו לו להגיב הן דבר הגיוני.

לעניות דעתי, אין מקום לבקר את איתן על מה שאמר, או על כך שהיסס. אני חושבת שזה לגיטימי להסס במצב שכזה, ושעצם העובדה שהצליח להגיב במצב לחץ שכזה ראויה להערכה. דבר נוסף שציין איתן, הוא שתחילה חשב שמדובר בתאונה. דבר זה מחזק את דברי, ואולי רק נדמה לי, אבל אני חושבת שהגיוני להסס לפני ששולפים נשק ויורים, לפחות עד שמבינים באמת מה מתרחש. לצערנו כבר ראינו בעבר מצב בו זיהו בצורה שגויה את המחבל, ואדם חף מפשע נרצח.

תחת כנפי חופש הביטוי אנשים מרשים לעצמם להגיב בשלל דרכים וצורות, ואני חושבת שלפעמים יש צורך לעצור, ולחשוב אם באמת יש מקום לכל צורת התבטאות. לפעמים, אולי שווה לשמור את הביקורת בלב, ולנסות לעודד אחווה הדדתית בקרב העם, חיזוק ולא רק ריחוק, פילוג וביקורת. אני באמת מאמינה שיש לנו מספיק מזה….

מאמר מאת: דור אריאל, סטודנטית לעבודה סוציאלית באוניבאסיטת בר אילן

(Visited 12 times, 1 visits today)
Thanks! You've already liked this
No comments