דור העתיד

סיפור אישי – כחלק ממסגרת התחייבותי למלגה פגשתי נער צעיר כבן 14 המוגדר כנער בסיכון מפאת משפחה בעלת רקע סוציו-אקונומי נמוך. שאלתי אותו- "מה תרצה להיות כאשר תהיה גדול?"

הוא ענה: "אני רוצה לעבוד ולהרוויח כסף!" שאלתי בחזרה: "יפה מאד! ומה תרצה ללמוד באוניברסיטה כשתסיים את הצבא?"
"אני לא אלמד באוניברסיטה" ענה לי. "למה לא?" שאלתי..

"כי אוניברסיטה זה לעשירים בלבד! ואני לא אהיה עשיר אף פעם.."

במהלך התבגרות חיינו אנו עוברים ממוסדות חינוכיים כאלו ואחרים. בכולם ישנו מסר אחד ברור- לימדו למען עתידכם!

מחנכים אותנו להשקיע בלימודים, להשיג את תואר ההצטיינות הנכסף בבית הספר, כדי שיהיה לנו קל יותר להגיע ליעד הנכסף- התואר הראשון.
אך באיזה מחיר? כיצד מתנהל חשבון בנק של סטודנט ממוצע בישראל? מה הסיבות לכך שהמון צעירים מסתייגים ממסלול זה ובוחרים ב"דרכים עקיפות"?

כמה עולה להיות סטודנט בישראל?

קצת סטטיסטיקה- (כיף!)

שכר הלימוד הממוצע בארץ עומד על סכום של 13,152 ₪ לשנה, סכום ההולך וגדל עם השנים.

על פי סקר של קבוצת BDI ביזנס דאטה ישראל שנערך ב2005 בנושא של מימון שכר הלימוד בישראל עולה כי רק כ30% מהסטודנטים מתנהלים בכוחות עצמם ללא כל עזרה מההורים, כ15% נעזר בהלוואות ומקורות מימון אחרים (מלגות וכדומה) וזהו נתון שרק גדל עם השנים.

מעל ל80% מהסטודנטים עובדים במהלך לימודיהם וגם אז חלקם נעזרים בהלוואות או בהורים על מנת לסגור את החודש.

כאשר ההוצאה המשמעותית ביותר בחיי הסטודנטים הינו שכר הלימוד השנתי, כל עוד לא מדובר בסטודנט השוכר דירה וגר לבדו או עם שותפים. ישנו פתרון דיור המעונות במוסדות האקדמאיים אך בשל חוסר מקום אלפי סטודנטים במהלך השנים מקבלים סירוב לבקשותיהם לגור במעונות השייכים למוסד בו הם לומדים (שכר המעונות נע בין 700-1200 שח בממוצע בהתאם לסוג החדר והמוסד המדובר).

כמובן שאין לשכוח שלפני בחירת המקצוע והמוסד עלינו לעבור מבחנים כמו מבחן הפסיכומטרי או מבחני אמי"ר שגם ברוב המקרים לא עולים מעט כסף.

יש לציין שמקום הלימוד שלו הוא נתון משמעותי בהוצאותיך כאשר מדובר על שכר דירה, חדר בדירת שותפים ממוצעת בבאר שבע עומד של שכר של 1275 ₪ בחודש לעומת תל אביב שבה הוא עומד על ממוצע של 2575 ₪ לחודש, הבדל של יותר מ10,000 ₪ לשנה.

מכאן אנו ממשיכים להוצאות על מזון וביגוד בסיסי, הוצאות על בילויים (מתי שנשאר לנו זמן לזה) ובאופן כללי המרדף אחר מרווח נשימה.

מלגות

כמות המלגות המציעות עזרה לסטודנטים רק הולכת ועולה, מלגות אלו לרוב ממומנות מתורמים חיצוניים, חברות גדולות בארץ וישנן מלגות המגיעות ממשרד הביטחון לחיילים הביצוע שירות צבאי תחת ההגדרה "לוחם"/"תומך לחימה" וישנה מלגה חד פעמית של משרד החינוך הנעה בממוצע על 5000 ₪ בהתאם למצב סוציו אקונומי. ברוב המלגות תצטרכו להשקיע 4 שעות שבועיות בממוצע למען הקהילה, ובחלקן תצטרכו להתחייב להגיע להרצאה באורך דומה בהתאם למקור המציע את המלגה.

רוב ההטבות המוענקות לסטודנטים מגיעות מחברות פרטיות, איגודי סטודנטים, שיתופי פעולה ולא מהמדינה.

אז מה הפלא שישנה סלידה מנושא הלימודים האקדמיים כאשר מובטח לך שקט נפשי ויכולת להשקיע 100% מעצמך בלימודים רק אם יש לך ביסוס כלכלי ומשפחה תומכת?

איך המדינה אינה תומכת בסטודנטים על פי מצב סוציו אקונומי ובכך מעודדת את הדור הצעיר ללמוד באוניברסיטאות ולעצב את עתיד המדינה?
בכיריי היקרים בממשלה- כיצד אתם מצפים מאתנו להיות דור העתיד אם אנו נלחמים לשרוד את ההווה?

מאמר דעה מאת שחר פולונסקי – סטודנט לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן

(Visited 3 times, 1 visits today)
Thanks! You've already liked this
No comments