סמכות הורית על פי חיים עומר

הורים רבים מתמודדים עם שאלת הסמכות ההורית שלהם בגידול ילדיהם. הניסיון לאזן בין מתן גבולות נוקשים לבין מתן הרבה חופש הוביל חוקרים לפיתוח גישת הסמכות ההורית החדשה. גישה זו שואפת לאזן בין ההורות המרוחקת והנוקשה של פעם לבין ההורות המתירנית וחסרת הגבולות.

נהוג לתפוס את הסמכות ההורית של פעם כמאופיינת ביראה וכבוד למבוגרים, צייתנות, דיכוי מרדנות, שימוש בכוח בצורת עונשים וקיום דיסטנס בין ההורה לילד. עם השנים, סמכות זו התערערה והורים רבים שאפו לרכך גישה נוקשה זו באמצעות גישה שהינה מתירנית יותר, בה ההורים נותנים יותר אהבה, חופש ותמיכה לילד. הם סברו כי מכיוון שהגבולות מדכאים את ההתפתחות הטבעית של הילד, יש להקל עליו במידת האפשר, ולא להציב בפניו קשיים או התמודדויות.

למרות האידיאל שבגישה זו, מחקרים הראו כי ילדים הגדלים עם סמכות הורית מתירנית מאופיינים ברמות גבוהות של אלימות, שימוש בסמים ועבריינות. ילדים אלה התקשו להתמודד עם מסגרות והיו בעלי דימוי עצמי נמוך מפני שלא למדו להתמודד עם קשיים ודרישות החברה. לפיכך, עלה הצורך למצוא גישה חינוכית להורים שלא תהיה נוקשה מידי ולא תהיה מתירנית מידי. גישה אשר תבנה סמכות הורית המותאמת לצרכי הילדים, ולחברה הליברלית המתפתחת בה אנו חיים.

הסמכות ההורית החדשה באה לענות על צורך זה (עומר, 2008). ניתן לסכם בקצרה גישה זו בקיום נוכחות הורית מטיבה, מקבלת ומאפשרת עבור הילד. הסמכות ההורית כרוכה בהבנה שההורה לא שולט על מחשבותיו, רגשותיו ותגובותיו של הילד, אלא רק על תגובותיו שלו עצמו. יכולת השליטה של ההורה על עצמו היא כלי רב עוצמה. מה ההורה כן יכול וצריך לעשות זה להגביר את נוכחותו והשגחתו על הילד.

פירוש הדבר לדעת היכן הילד נמצא, מה הוא עושה ועם מי. הורים רבים סבורים כי השגחה פוגעת בגבולות ובפרטיות של הילד, אך בפועל נראה כי ההשגחה מספקת לילד הגנה ותחושת ביטחון לצד יכולת ללקיחת אחריות אישית ועצמאות. הורה המבקש לנקוט בגישה זו חייב לוודא שיש לו תמיכה וגיבוי מבן/ת הזוג, קרובי משפחה, חברים ואף מורים. תמיכה זו תגביר את כוחו וסמכותו של ההורה, תאפשר לו להרגיש שהוא אינו לבד במערכה, וגם תאפשר לילד להרגיש יותר בטוח ומוגן.

הכלי הבא בגישה זו הוא יכולת ההתמדה של ההורה. ילדים זקוקים ליציבות והורה אשר מתמיד בתפיסה אותה הוא מעביר לילד מקרין ביטחון ותחושת יציבות. התמדה פירושה שגם אם לא לגמרי הצלחנו לקבל את התגובה הרצויה מהילד, אנו נמשיך באותה דרך, מתוך נוכחות אך לא בעקשנות ובנוקשות. לדוגמא: כאשר ילד אשר מתקשה לעשות את המעבר מהמשחק של אחר הצהרים למקלחת של הערב, על ההורה להמשיך ולומר לו כי "עכשיו השעה 19 ובשעה זו עליך להתקלח כדי שנוכל להספיק גם לאכול יחד וגם לקרוא סיפור.

אם לא תכנס להתקלח, יכול להיות שלא נספיק לקרוא סיפור". ההורה יכול לאפשר לילד לבחור האם הוא רוצה לאכול או להתקלח קודם, אך הוא לא מוותר על קיום המקלחת בערב. במצב זה, ההורה פתוח לערוך התאמות נחוצות, למשל אם יראה שהילד מתקשה להיכנס להתקלח בשעה שבע מפני שהוא כבר עייף, ניתן להקדים את שעת המקלחת, אך לא נוותר עליה. שינוי כזה יכול להיות הדרגתי, ויש לפתח סבלנות והתמדה בדרך.

הכלי הבא מתייחס לזמן התגובה שלנו אל הילד וליכולת להשהות את תגובתנו. לדוגמא: ילד אשר נמצא בהתקף כעס ובכי, אומר להוריו: "נמאס לי, אתם לא מבינים אותי, אני לא רוצה ל… (מה שההורים ביקשו ממנו לעשות)". אין צורך שההורה יגיב באופן מידי, מפני שתגובה כזאת, אשר סביר שתכלול כעס וצעקות על הילד, עלולה לייצר הסלמה במצב. במקום זאת, מומלץ להשהות את התגובה, לחשוב, להיערך בהתאם למטרה שנרצה להשיג, ורק אז להגיב. בזמן זה ניתן גם לגייס את תמיכת ההורה השני ולחשוב על אסטרטגיית ההתמודדות. בזמן שהילד נסער יש להראות לו את הנוכחות שלנו וההבנה של הקושי שלו. לאחר שהילד נרגע, כדאי להגיב בהתאם למה שהחלטנו. תגובה כזאת תתמוך בילד בזמן המשבר אך גם תייצר עבורו חוויה של נוכחות הורית מתמשכת.

הכלי האחרון שיוצג מתייחס להורה כאדם אנושי אשר מסוגל וגם מותר לו לטעות. בסמכות של פעם, ההורה נתפס ככל יכול וכחסין מפני טעויות, אך גישת הסמכות החדשה מציעה להורים את האפשרות להודות בטעות ולפעול על מנת לתקן אותה. באופן מפתיע, פעולה זו, אינה פוגעת בסמכות ההורית ואינה מתפרשת כחולשה, אלא מחזקת את סמכות ההורה ואת הקשר בין ההורה לילד. הילד לומד לסמוך על ההורה שכן הוא אמין, ישר, פועל בהוגנות וראוי לתמיכה במנהיגותו.

הכלים שתוארו משחררים את ההורים מהתפיסות הישנות של צורך בשליטה, נוקשות, כפייה, ענישה ותגובה מידית. הם מאפשרים להורה מרחב לבנות את ה"אני מאמין" ההורי שלו ולפעול בהתאם לו. ניתן ומומלץ להורים להשתמש בכלים אלה על מנת לבנות את הסמכות והמנהיגות ההורית שלהם במטרה לענות על צרכי ילדיהם בצורה טובה יותר וליצור חוויה משפחתית מלוכדת ואוהבת.

דפנה שם טוב – הפסיכולוגיה האינדיבידואליסטית ע"פ אדלר

עוד מאמרים מאת דפנה שם טוב

(Visited 44 times, 1 visits today)
Thanks! You've already liked this
No comments