מאת מגזין פודיש – מתכונים
אני חושבת שחלק מההגדרה של להיות אמא, (טוב, כמובן שלא באופן גורף כי אי אפשר להכליל אף פעם) טומן בחובו פיתוח פטיש לאיסוף מתכונים. לאמא שלי יש ארון מטבח שלם (!) שמכיל ספרי מתכונים ומחברות מלאות וגזרי עיתונים מצהיבים מסודרים בקלסרים, דפים מודפסים מאתרי אינטרנט ודפים שעליהם כתב יד מעט מרושל ונחפז.
נראה לי שיש איזה סטנדרט כזה, שמוצב עבור אמהות, להיות הבשלניות הכי טובות שאפשר. לגוון כמה שיותר, ושתמיד תהיה ארוחה חמה, מזינה וטובה בצהריים ובערב. מצד שני, זו בטוח לא הסיבה היחידה. אני יודעת שבשבילי למשל, ובשביל הרבה אנשים – גברים ונשים, לבשל זה כיף גדול וגילוי מתכונים חדשים זה לחלוטין תחביב מהנה, בלי קשר לאמהות או לסטנדרטים.
אז העניין הוא שלאמהות ואבות, לא חשוב כרגע מי מהם יותר חזק בקטע של לאסוף ולאגור מתכונים משחר האנושות, יש קהל די קבוע פחות או יותר למופעים הקולינריים שלהם, ואלה כמובן הילדים. הילדים הם השופטים או המבקרים החמורים ביותר של האוכל בבית, כך יטענו הורים רבים. גם יש להם לא מעט דרישות והעדפות, ברוב המקרים. יש הורים שצריכים להפריד את כל הצבעים בצלחת, למשל.
פירה זה לבן, זה יהיה בצד אחד, עגבניות אדומות בצד אחר ושעועית ירוקה בפינה שלישית, וחלילה להם מלהתערבב. יש ילדים שאוהבים את השניצלים שלהם עסיסיים ושמנמנים ויש כאלה, שאם לא נח להם על הצלחת דיקט דקיק וחרוך הם לא מוכנים לאכול. יש כאלה שלא יהיו מוכנים לאכול עוף או בשר אלא אם כן זה מגיע בצורת קציצה, יש כאלה שבדיוק הפוך ויש כאלה שלא אכפת להם מכלום ואוכלים כל מה ששמים מולם, בערך. טוב, אין הרבה כאלה. אני הייתי מהמיוחדים האלה.
יש ילדים שאוהבים לאכול כל יום את אותה ארוחת צהריים ואותה ארוחת ערב וקשה להם רק מהמחשבה על שינוי כלשהו בתפריט, ויש כאלה שדורשים גיוון “מה אמא, שוב מקרוני אדום? בא לי משהו אחר!”, “אבא, אולי יש עוד משהו חוץ מטונה, אבוקדו וביצה קשה על לחם עם סלט?” נראה לי שכולם מכירים את הסיטואציה הזאת, מכיוון כזה או אחר. ואז, במטרה לשמח את הילדים וגם מן הסתם לגוון קצת עם התפריט מסיבות מובנות, מתחילים לתור אחר מתכונים חדשים ואת מה שמוצלח בדרך כלל אוגרים לפעם הבאה, ואז מתחילים שוב למחזר גם אותם, עד שהילדים מתלוננים שהם רוצים משהו חדש.
אני בהחלט יכולה למצוא בזה משהו כיפי ונחמד, גם לשמח את הילדים ולפנק אותם במאכלים חדשים, בריאים ומזינים וגם להתנסות קולינרית, למי שאוהב את זה כמובן. זה לא תמיד מסתדר עם שגרת החיים העמוסה וזה מה שגורם לנו למחזר את אותו אוכל קצת יותר מדי מלכתחילה, אבל כשמוצאים בשביל זה את הזמן זה תמיד עושה נעים לכולם.